מלחין גרמני | קומפוזיטור גרמני

פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה "מלחין גרמני, תשחץ" הם:   
הפעם אנו מחפשים שמות של מלחינים גרמנים. גרמניה הולידה מלחינים גדולים המוכרים בכל רחבי העולם, חלקם אף נחשבים לגיבורי תרבות בעולם המערבי. לא סתם אפשר למצוא כמעט בכל עיר בגרמניה תאטרון משלה. רוב המלחינים הגרמנים המפורסמים חיו מתחילת המאה  ה-18 ועד תחילת המאה ה-20. המלחינים כתבו יצירות לחנים ואופרות שמוכרים לכולנו כמו: הפסנתר המושווה של באך, האופרה "הקלע החופשי" של ובר ועוד. הגדרה זו יכולה גם להופיע בצורה הלועזית שלה : קומפוזיטור גרמני.

צלילים ששינו את העולם: מסע אל לב הגאונות של המוזיקה הגרמנית

עזבו לרגע את הפאות המאובקות ואת אולמות הקונצרטים המעונבים. בואו נדבר על אנשים אמיתיים. בואו נדבר על אדם חירש שכתב את שאגת הניצחון המפורסמת ביותר במוזיקה; על גאון מתמטי שהצלילים שלו היו סדר קוסמי מושלם; על משורר שניהל יומן סודי בקלידי הפסנתר שלו; על ענק שקט שפחד ללכת בדרכי קודמיו, ועל מהפכן שבנה עולמות שלמים על הבמה. סיפוריהם של באך, בטהובן, שומאן, ברהמס ווגנר הם הרבה יותר מתווים על דף. הם סיפורים על תשוקה, מרד, אהבה וטירוף – והם הסיבה שהמוזיקה שאנחנו שומעים היום, מפסקולים של סרטים ועד לצלצול בטלפון, נשמעת כמו שהיא נשמעת. מוכנים להכיר את האנשים שמאחורי הצלילים ששינו את העולם?

יוהאן סבסטיאן באך: הגאון שפיצח את הקוד של המוזיקה

תחשבו על באך לא כמלחין, אלא כמתכנת-על שכתב בשפת הצלילים. הוא לא בזבז זמן על המצאות חדשות; הוא פשוט לקח את כל "שפת הקוד" של תקופת הבארוק וכתב איתה את התוכנה המושלמת. הוא היה אמן של קונטרפונקט, אמנות שזירת קולות עצמאיים זה בזה, והביא אותה לרמת מורכבות ויופי שאין שני לה. אך זו לא מוזיקה קרה. בתוך המבנים המורכבים האלה פועם לב ענק של אמונה ורגש, במיוחד ביצירותיו הגדולות כמו "הפסיון על פי מתי". במקביל, הוא היה גם מהנדס סאונד: יצירתו "הפסנתר המושווה" הייתה פרויקט מהפכני שהוכיח שאפשר לנגן בכל 24 הסולמות, מה שפתח אינסוף אפשרויות למלחינים שבאו אחריו. באופן כמעט בלתי נתפס, לאחר מותו הוא נשכח, עד שמאה שנה מאוחר יותר, פליקס מנדלסון הציג את יצירותיו מחדש וחשף בפני העולם את התכניות האבודות של המוזיקה המערבית.

לודוויג ואן בטהובן: המורד שהכריז מלחמה על השקט

סיפורו של בטהובן הוא דרמה אנושית גדולה: מלחין ששמיעתו הולכת ודועכת, אך במקום להיכנע, הוא מכריז מלחמה על הדממה וכותב את יצירותיו הנועזות ביותר. הוא לקח את הסימפוניה הקלאסית, המאורגנת והמנומסת, והזריק לה דרמה ומרד. למשל, הוא היה הראשון שוויתר על ריקוד המינואט המעודן, שהיה חובה ביצירות של מוצרט והיידן, והחליף אותו בפרק הסקרצו – קטע סוער, מהיר ומלא הפתעות. המוזיקה שלו דרשה יותר כוח, ולכן הוא הרחיב את גבולות התזמורת. בפרק האחרון של הסימפוניה החמישית, הוא הוסיף בפעם הראשונה כלים כמו פיקולו, קונטרה-בסון ושלושה טרומבונים כדי ליצור עוצמה שלא נשמעה כמותה. ארבעת התווים שפותחים את הסימפוניה הזו אינם רק מנגינה – הם תמצית הנרטיב שלו: מאבק עיקש נגד הגורל שמסתיים בניצחון. בכך, בטהובן לא רק כתב מוזיקה חדשה; הוא המציא מחדש את תפקיד האמן – לא עוד בעל מלאכה בחצר האצולה, אלא גיבור תרבות עצמאי.

רוברט שומאן: האיש שניהל יומן סודי על הפסנתר

רוצים להיכנס לראש של גאון? פשוט תקשיבו למוזיקה של רוברט שומאן. יצירות הפסנתר שלו הן לא קטעים מלוטשים, אלא דפים מיומן אישי, מלאים במחשבות סותרות וברגעי אושר חטופים. הוא המציא שתי דמויות שחיו בראשו, פלורסטאן הנלהב ואֵיזביוס החולמני, כדי לבטא את הניגודים בנפשו, למשל ביצירה "קרנבל". הוא היה אמן של האינטימיות. בשירים האמנותיים ("לידר") שהלחין, הפסנתר הוא לא סתם ליווי, אלא מספר-צללים, החושף את מה שהמילים רק מרמזות עליו, למשל במחזור השירים "אהבת משורר". חייו הטרגיים – הפציעה בידו, אהבתו הדרמטית לקלרה והמחלה הנפשית שהכריעה אותו – נשפכו ישירות אל תוך התווים, ומעניקים ליצירתו כנות פגיעה ועוצמתית שנוגעת ישירות בלב.

יוהנס ברהמס: הענק השקט שבחר ללכת נגד הזרם

תארו לעצמכם שאומרים לכם שאתם צריכים להיות מייקל ג'ורדן הבא. זה מה שקרה ליוהנס ברהמס כשהכתיר אותו שומאן כיורשו של בטהובן. הלחץ היה עצום. בתקופה שבה כולם רצו לחדש ולהמציא, המרד של ברהמס היה הפוך: הוא בחר בשלמות. במקום לבנות דרמות ענק, הוא פנה פנימה, אל "המוזיקה האבסולוטית" – צליל טהור ללא סיפור. בחירתו בדרך זו הציבה אותו בעין הסערה של "מלחמת הרומנטיקנים" – ויכוח אידיאולוגי סוער מול האסכולה של וגנר, שדגלה ב"מוזיקת העתיד" הדרמטית. ארבע הסימפוניות שלו הן דוגמה מושלמת לכך: מבנים מהודקים ובנויים לתפארת, אך מלאים במלודיות רחבות ורגש עמוק. הוא הוכיח שלא צריך להרוס את הישן כדי ליצור משהו חדש ורלוונטי. לפעמים, המהפכה הגדולה ביותר היא להעמיק את מה שכבר קיים.

ריכרד וגנר: הבמאי שבנה עולמות שלמים מצלילים

וגנר לא כתב אופרות, הוא ביים חוויות קולנועיות לאוזניים. הוא שאף ל"יצירת אמנות כוללת" (Gesamtkunstwerk), מופע טוטאלי שבו הסיפור, התפאורה והמוזיקה הם גוף אחד. נשק העל שלו היה ה"לייטמוטיב": נעימה קצרה המייצגת דמות או רעיון, שמאפשרת לתזמורת לרכל ולחשוף סודות. מחזור "טבעת הניבלונג", שאורכו כ-15 שעות, הוא הדוגמה האולטימטיבית לשימוש בטכניקה זו. באופרה "טריסטן ואיזולדה", הוא מתח את גבולות ההרמוניה המסורתית עד שהיא כמעט נשברה, ופתח את הדלת למוזיקה המודרנית של המאה ה-20. אי אפשר להתעלם מהצדדים האפלים באישיותו, כולל האנטישמיות החריפה שלו. השימוש שעשה במיתולוגיה הגרמאנית העתיקה ביצירותיו, במיוחד ב"טבעת הניבלונג", סיפק מאוחר יותר חומר גלם לאידיאולוגיות לאומניות שביקשו לבסס "תרבות גרמנית" טהורה. כל אלה הופכים אותו לאדריכל של דמיון, אך גם לדמות מורכבת ומלאת סתירות.

המורשת הנצחית: אז למה הם עדיין רלוונטיים?

אז מה הסיפור בסופו של דבר? למה אנחנו עדיין מקשיבים להם, מאות שנים אחרי? התשובה פשוטה: הם השאירו לנו מפה מפורטת של הלב האנושי. באך נתן לנו את ההיגיון והסדר. בטהובן נתן לנו את קול המאבק. שומאן נתן לנו את קול הלב המתלבט. ברהמס נתן לנו את קול הנחמה, ווגנר נתן לנו את קול התשוקה. הם לא כתבו מוזיקה על החיים שלהם; הם כתבו מוזיקה על החיים של כולנו. המוזיקה שלהם היא הפסקול של הרגעים הגדולים והקטנים שלנו, והיא עדיין רעננה, מפתיעה ורלוונטית. השיחה שהם התחילו עדיין נמשכת. כל מה שצריך לעשות זה להקשיב. בהצלחה !

מודעות

תשובה 2 אותיות: בך (מלחין גרמני מפורסם)
תשובה 3 אותיות: באך, בקר, הגר, ובר (מלחין גרמני, מחבר האופרה "אוברון"), קרל, רגר, ריץ, שיץ
תשובה 4 אותיות: אורף, בלכר, בנדה, ברוך, גלוק, הילר, הנדל (מלחין גרמני, מחבר האורטוריה "יהודה המכבי"), וגנר, וייל (מלחין יהודי), לכנר, קמפף, צימר, צלטר, צנדר, רפאל, שומן, שיין, שפור, שרטר
תשובה 5 אותיות: איזאק, באדלט, ברהמס, וילנר, ליכנר, קלנגל, ריכטר, רנטגן, שומאן, שנברג
תשובה 6 אותיות: אופנבך, אייזלר, בטהובן (מלחין גרמני, מהגדולים במוזיקה הקלאסית, מחבר "סימפוניית הגורל"/קומפוזיטור גרמני), בנדיקט, צימרמן, קלמפרר, קרויצר, ריינקה, ריינקן, שטראוס, שיידמן
תשובה 7 אותיות: אייכברג, הינדמית (מלחין ומנצח גרמני), מנדלסון, קינדרמן, רוזיצקה (מלחין גרמני)
תשובה (מיוחד מ-8 אותיות):
תשובה של שתי מילים ומעלה: אודו צימרמן, אוטו קלמפרר, איגנץ לכנר, בוריס בלכר, ברנד אלואיס צימרמן, גאורג בנדה, גינתר רפאל, האנס אייזלר, האנס צימר, האנס צימר, הוגו בקר, היינריך איזאק, היינריך ליכנר, היינריך שיידמן, היינריך שיץ, הנס צנדר, וילהלם פרידמן באך, וילהלם קמפף, וינצנץ לכנר, יוהאן אדם ריינקן, יוהאן ארסמוס קינדרמן, יוהאן היינריך שרטר, יוהאן הרמן שיין, יוהאן סמואל שרטר, יוהאן קספר קרל (מלחין גרמני מתקופת הבארוק), יוהנס אקארד, יוהנס ברהמס (מלחין גרמני בעבר, מחבר "המחולות ההונגריים"), יוהן סבסטיאן באך, יוליוס אייכברג, יוליוס בנדיקט, יוליוס קלנגל, יוליוס ריץ, יוליוס רנטגן, יעקב שנברג (מלחין יהודי גרמני), כריסטוף ויליבלד גלוק, לאונרד לכנר, לואי שפור, מקס ברוך, מקס רגר, מקס ריכטר, פאול הינדמית, פאול קלנגל, פטר רוזיצקה, פרדיננד הילר, פרידריך הנדל (מלחין אנגלי יליד גרמניה), פרנץ לכנר, קונרדין קרויצר, קלאוס באדלט, קרל אורף, קרל מריה פון ובר (מלחין גרמני, מחבר האופרה "הקלע החופשי"), קרל פרידריך צלטר, קרל ריינקה, רוברט הגר, רוברט שומאן, ריכרד וגנר

ביטויים דומים: שם של מלחין גרמני, מלחין גרמני מילון, מלחין גרמני מתקופת הבארוק, מלחין גרמני 5 אותיות, מלחין גרמני תשבץ
מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!